ترجمة سورة الرحمن

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة الرحمن باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

1 הרחמן,
2 אשר לימד את הקוראן,
3 וברא את האדם,
4 ולימדו את צחות הלשון.
5 השמש והירח נעים בנתיב מחושב ומדויק.
6 והצמח והעץ סוגדים (לאללה).
7 ואת השמיים הרים והניח את המאזנים (המידות),
8 כדי שלא השחיתו בשקילה במאזנים
9 מדדו במשקל בצדק, ואל החסירו במשקל,
10את הארץ קבע למשכן הברואים,
11 ובה פירות שונים ודקלים עטורי פירות,
12 ותבואות בשיבולים וגם עשבי בושם.
13 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
14 הוא ברא את האדם (הראשון) מטיט יבש ככלי חרס,
15 וברא את השדים מלהבות של אש.
16 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
17 הוא ריבון הזריחות והשקיעות.
18 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
19 התווה את שני הימים בנתיב שבסופו ייפגשו,
20 וביניהם חיץ (המונע התערבבותם), שלא יחצו את גבולם.
21 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
22 ומשניהם ייצאו הפנינים והאלמוגים.
23 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
24 ולו הספינות השטות בים, כהרים נישאים.
25 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
26 כל אשר עליה עובר וכלה,
27 ויישאר רק ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב.
28 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
29 שואלים אותו כל אשר בשמים ובארץ, כל יום הוא בעניין (אחר)
30 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
31 נתפנה לכם (לחשבונכם), הוי, שני הכבדים (בני אדם ושדים).
32 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
33 הוי חבורת השדים ובני האנוש! אם תוכלו לצאת מתחומי השמים והארץ, צאו. אך לא תצאו בלי רשות (מן אללה).
34 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
35 ישולחו בכם שלהבת אש ונחושת נמסה מחום, ולא תצליחו.
36 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
37 וכאשר ייסרקו השמים ויהיו אדומים בוורד.
38 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
39 ביום ההוא לא יישאל על חטאו לא בן אנוש ולא שד.
40 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
41 הרשעים יזוהו על פי סימניהם, ויגררו אותם משיערות ראשם ורגליהם.
42 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
43 זה גיהינום אשר התכחשו, לו הכופרים המכחשים
44 ובו הם ינועו בסיבובים בין להבות של אש לבין מים רותחים.
45 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
46 אך לזה אשר ירא את מעמד ריבונו, מיועדים לו שני גני עדן.
47 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
48 (גני עדן) עם עצים השופעים בענפים.
49 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
50 ובהם שני מעיינות זורמים.
51 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
52 ובהם זוג מכל פרי.
53 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
54 שם הם נשענים על מצעים אשר רקומים מקטיפה, ופירות שני הגנים יתקרבו אליהם.
55 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
56 ובהם עלמות ענוות מבס, שלא נגע בהן עדיין אדם או שד
57 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
58 אשר נראות כאילו הן היו אבני חן ואלמונים.
59 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
60 האם יתוגמל הטוב בדבר אחר מלבד הטוב?
61 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
62 ונוסף לשני הגנים עוד שני גנים.
63 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
64 שניהם ירוקים להפליא.
65 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
66 ובהם שני מעינות שופעים מים.
67 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
68 בשניהם כל מיני פירות ודקלים ורימונים.
69 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
70 בהם הטובות והיפות
71 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
72 (עלמות) יפיפיות בעלות עיניים יפות אשר שוכנות באוהלים.
73 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
74 אשר לא נגע בהן אדם ולא שד.
75 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
76 מטוב ים על כרים ירוקים ושטיחים ארוגים לתפארת.
77 לאיזה מחסדי ריבונכם התכחשו?
78 יתברך שם ריבונך בעל ההוד והכבוד הרב.
سورة الرحمن
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورة (الرَّحْمن) من السُّوَر المكية، وقد أبانت عن مقصدٍ عظيم؛ وهو إثباتُ عموم الرحمة لله عز وجل، وقد ذكَّر اللهُ عبادَه بنِعَمه وآلائه التي لا تُحصَى عليهم، وفي ذلك دعوةٌ لاتباع الإله الحقِّ المستحِق للعبودية، وقد اشتملت السورةُ الكريمة على آياتِ ترهيب وتخويف من عقاب الله، كما اشتملت على آياتٍ تُطمِع في رحمةِ الله ورضوانه وجِنانه.

ترتيبها المصحفي
55
نوعها
مكية
ألفاظها
352
ترتيب نزولها
97
العد المدني الأول
77
العد المدني الأخير
77
العد البصري
76
العد الكوفي
78
العد الشامي
78

* سورة (الرَّحْمن):

سُمِّيت سورة (الرَّحْمن) بهذا الاسم؛ لافتتاحها باسم (الرَّحْمن)، وهو اسمٌ من أسماءِ الله تعالى.

* ذكَرتْ سورةُ (الرحمن) كثيرًا من فضائلِ الله على عباده:

عن جابرِ بن عبدِ اللهِ رضي الله عنهما، قال: «خرَجَ رسولُ اللهِ ﷺ على أصحابِه، فقرَأَ عليهم سورةَ الرَّحْمنِ، مِن أوَّلِها إلى آخِرِها، فسكَتوا، فقال: «لقد قرَأْتُها على الجِنِّ ليلةَ الجِنِّ فكانوا أحسَنَ مردودًا منكم! كنتُ كلَّما أتَيْتُ على قولِه: {فَبِأَيِّ ءَالَآءِ رَبِّكُمَا تُكَذِّبَانِ}، قالوا: لا بشيءٍ مِن نِعَمِك رَبَّنا نُكذِّبُ؛ فلك الحمدُ!»». أخرجه الترمذي (٣٢٩١).

1. من نِعَم الله الظاهرة (١-١٣).

2. نعمة الخَلْق (١٤-١٦).

3. نِعَم الله في الآفاق (١٧-٢٥).

4. من لطائف النِّعَم (٢٦-٣٢).

5. تحدٍّ وإعجاز (٣٣-٣٦).

6. عاقبة المجرمين (٣٧-٤٥).

7. نعيم المتقين (٤٦-٧٨).

ينظر: "التفسير الموضوعي لسور القرآن الكريم" لمجموعة من العلماء (7 /550).

مقصدُ سورة (الرَّحْمن) هو إثباتُ الرحمةِ العامة لله عز وجل، الظاهرةِ في إنعامه على خَلْقه، وأعظمُ هذه النِّعَم هو نزول القرآن، وما تبع ذلك من نِعَم كبيرة في هذا الكون.

يقول الزَّمَخْشريُّ: «عدَّد اللهُ عز وعلا آلاءه، فأراد أن يُقدِّم أولَ شيءٍ ما هو أسبَقُ قِدْمًا من ضروب آلائه وأصناف نَعْمائه؛ وهي نعمة الدِّين، فقدَّم من نعمة الدِّين ما هو في أعلى مراتبِها وأقصى مَراقيها؛ وهو إنعامُه بالقرآن وتنزيلُه وتعليمه؛ لأنه أعظَمُ وحيِ الله رتبةً، وأعلاه منزلةً، وأحسنه في أبواب الدِّين أثرًا، وهو سَنامُ الكتب السماوية ومِصْداقها والعِيارُ عليها.

وأخَّر ذِكْرَ خَلْقِ الإنسان عن ذكرِه، ثم أتبعه إياه؛ ليعلمَ أنه إنما خلَقه للدِّين، وليحيطَ علمًا بوحيِه وكتبِه وما خُلِق الإنسان من أجله، وكأنَّ الغرض في إنشائه كان مقدَّمًا عليه وسابقًا له، ثم ذكَر ما تميَّز به من سائر الحيوان من البيان؛ وهو المنطقُ الفصيح المُعرِب عما في الضمير». "الكشاف" للزمخشري (4 /443).