ترجمة سورة الرّوم

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة الرّوم باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

1 אלף. לאם. מים.
2 הובסו הרומאים,
3 בארץ קרובה. הם יהפכו את הפסדם לניצחון,
4 בעוד שנים ספורות. לאללה שייך הכוח להחליט, לפני-כן ואחרי-כן. ביום ההוא ישמחו המאמינים,
5 בעזרתו של אללה. הוא עוזר למי שהוא רוצה, כי הוא העזוז והרחום.
6 זו הבטחת אללה, ואללה לא יפר את הבטחתו, ואולם רוב האנשים אינם יודעים.
7 יודעים הם רק את חיי העולם הזה העלים לעין, והם מתעלמים מן העולם הבא.
8 האם לא התבוננו בעצמם? אללה לא ברא את השמים ואת הארץ ואת כל אשר ביניהם אלא למען הצדק, ולזמן קצוב, אך הרבה מהאנשים לפגישת ריבונם מתכחשים.
9 האם אינם מסיירים על פני האדמה ואינם רואים מה היה הסוף של קודמיהם? והם עוד היו יותר חזקים מהם, ועיבדו ופיתחו את הארץ יותר מאשר פיתחוה, ושליחיהם הופיעו אליהם עם אותות בהירים. לכן זה לא אללה אשר קיפח אותם, אלה היו הם אשר קיפחו את עצמם.
10 אז היה סופם של עושי הרע, המר ביותר, מפני שהם התכחשו באותות של אללה והיו בהם מזלזלים.
11 אללה הוא זה אשר ברא את הבריאה תחילה מלא כלום, והוא זה אשר יברא אותה שוב, ואליו אתם תושבו.
12 וביום אשר תגיע “השעה” יתייאשו הכופרים המכחשים וישתתקו
13 ולא יהיה להם משותפיהם (שצירפו לאללה) מליצים, ואז הם יכפרו באותם שותפים.
14 וביום אשר תגיע “השעה”, ביום ההוא ייפרדו,
15 אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, הם יתענגו בחדרי גן העדן.
16 אבל אלה אשר התכחשו ושיקרו באותותינו ובמפגשנו, כאשר (יגיע העולם הבא), הם יובאו אל העונש.
17 לכן, התהילה לאללה בבוקר ובערב.
18 ורק לו מגיע השבח בשמים ובארץ, ובערב ובצהריים.
19 הוא אשר מוציא את החי מהמת, ואת המת מהחי, והוא מחייה את הארץ אחרי מותה, וכך בדיוק אתם תוצאו.
20 חלק מאותותיו זה שהוא ברא אתכם מעפר, ולאחר מכן הייתם בני אנוש והתרביתם והתפשטתם על פני האדמה.
21 וחלק מאותותיו זה שהוא ברא לכם מנפשותיכם זוגות, כדי שתחיו איתם, והוא קבע בינכם רגשות של חמלה ורחמים. אכן, אלה אותות עבור אנשים מבינים.
22 וחלק מאותותיו זה בריאת השמים והארץ והבדלי לשונותיכם וצבעיכם. אכן, אלה אותות לאנשים חכמים.
23 וחלק מאותותיו הם שנתכם בלילה וביום, ובקשתכם מהשפע שלו. אכן, בזה יש אותות לאנשים אשר מקשיבים.
24 ועוד מאותותיו, שהוא מראה לכם את הברק שמחדיר בכם פחד ותקווה, והוא מוריד מים מן השמים, ומחיה בהם את האדמה אחרי מותה. אכן, בזה יש אותות לאנשים אנשי בינה.
25 ועוד מאותותיו, זה שהשמים והארץ מתקיימים בפקודתו. לאחר מכן, כאשר הוא יקרא אליכם מן האדמה, ואז אתם תצאו.
26 ולו שייך כל אשר בשמים ובארץ, לו כולם נכנעים.
27 והוא זה אשר ברא תחילה מלא כלום, והוא זה אשר יברא אותו שוב, וזה דבר קל עבורו, ולו המשל העילאי בשמים ובארץ, והוא העזוז והחכם.
28 הוא נתן לכם משל מעצמכם. האם אתם מעניקים למשרתיכם שותפות מלאה עם זכויות שוות בשפע אשר הענקנו לכם? האם אתם יראים מפניהם כפי שאתם יראים זה מפני זה? כך אנו מסבירים את המשלים לאנשים אשר יכולים להבין.
29 ולמרות זאת, אלה אשר קיפחו הלכו בעקבות תאוותיהם מבלי לדעת כלום. ומי הוא זה אשר יכול להדריך את זה אשר אללה קבע שיישאר בדרך התעייה? אכן, לא יהיו להם שום מחלצים!
30 הכוון את עצמך לדת החניף(דת אברהם) בהתמסרות מלאה. ולך לפי הדרך שאללה ברא, הדרך אשר לפיה הוא ברא את האדם. לא ניתן לשנות את בריאתו של אללה. זוהי הדת הנכונה, ואולם רוב האנשים אינם יודעים את זה!
31 שובו אליו ויראו אותו, וקיימו את התפילה, ואל תהיו מהמשתפים (עבודה זרה)
32 מאלה אשר שוסעו באמונתם והיו לשסעים, וכל סיעה שמחה בשלה.
33 כאשר צרה מכה באנשים, הם חוזרים אל ריבונם בלב מלא חרטה, אך כאשר הוא נותן להם לטעום מרחמיו, אז הם הופכים מיד לקבוצה אשר בריבונם משתפים.
34 והם מתכחשים למה שניתן להם. אז התענגו לזמן מה, אך אתם תדעו.
35 האם הורדנו אליהם איזו סמכות אשר תומכת באלילים אשר מייחסים לו?
36 כאשר אנו שופעים חסד על האנשים, הם מקבלים אותו בשמחה, אך אם תפגע בהם צרה בשל המעשים שהם עשו, הם מיד מתייאשים.
37 האם אינם רואים כי אללה מגדיל או מגביל את הפרנסה למי שהוא רוצה? אכן בזה יש אותות לאנשים המאמינים.
38 תן לקרוב המשפחה את החלק הראוי לו, וגם לנזקק ועובר האורח, מפני שזה הדבר הכי טוב עבור אלה אשר מבקשים את העונג האלוהי, ואלה הם בוודאות המצליחים.
39 כל מה שהלוו בריבית בשביל להוסיף להונכם מכספם של האנשים, לא תוסיף לכם דבר אצל אללה, ורק הצדקה שאתם תורמים לרצות את אללה, היא שהכפיל את גמולכם.
40 אללה הוא זה אשר ברא אתכם והוא זה שיפרנס אתכם, ולאחר מכן הוא ימית אתכם ולאחר מכן הוא יקים אתכם לתחייה. האם אחד משותפיכם יכול לעשות דברים כאלה? ישתבח ויתעלה על פני כל אותם אלילים אשר הם ייחסו לו!
41 הופיעה השחיתות ביבשה ובים בגלל מעשי ידיהם של האנשים, ולכן הם יטעמו ממעשיהם הרעים, למען ישובו.
42 אמור להם: “התהלכו על פני האדמה וראו מה היה סופם של אלה אשר היו לפניכם. רובם היו משתפים”.
43 הטה את פניך אל הדת הנכונה לפני שיבוא יום אשר לא ניתן לעכב אותו מאללה. ביום ההוא יפוזרו (לגן עדן וגיהינום).
44 אלה אשר כפרו, ייענשו על כפירתם. ואלה שעשו את המעשים הטובים, הכינו לעצמם גמול טוב,
45 כך יגמול מחסדו למאמינים העושים את הטוב. אין הוא אוהב את הכופרים.
46 חלק מאותותיו, זה שהוא שולח את הרוחות כמבשרות על כך שהוא ייתן לכם לטעום מרחמיו, והספינות מפליגות בפקודתו כדי שאתם תשיגו ממנו את השפע וכדי שתכירו לו טובה.
47 וכבר לפניך שלחנו שליחים אל בני עמם, והם באו אליהם עם הוכחות. ואז נקמנו מאלה אשר פשעו, כי חובה עלינו לעזור למאמינים.
48 אללה הוא זה השולח את הרוחות להעלות את העננים שהוא מפיץ על-פני השמים כרצונו, והוא עושה אותם שכבות על גבי שכבות, ואפשר לראות אחר כך את טיפות הגשם יוצאות מתוכן. וכאשר הוא גורם לגשם לרדת על אדמתו של אחד מעבדיו, ואז הוא נהיה מאושר,
49 לאחר שהיו לפני שהורד עליהם, היו מיואשים.
50 אז התבונן באותותיו של רחמי אללה, איך הוא מחיה את האדמה לאחר שהייתה מתה. אכן כה הוא יחיה גם את המתים, והוא הכול-יכול.
51 ואולם אם נשלח רוח, ויראו האנשים כי תבואתם מצהיבה, הם ימשיכו לכפור בגלל זה.
52 ואכן אתה לא תוכל לגרום למת לשמוע, ולא תוכל לגרום לחירש לשמוע את קריאתך לאחר שהם מפנים את גבם.
53 כך, גם לא תוכל להדריך את העיוור אשר נמצא בתעייה, כי רק אלה המאמינים באותותינו יוכלו לשמוע את קריאתך, אכן הם המוסלמים (מתמסרים).
54 אללה הוא זה אשר ברא אתכם מטיפה חלשה. ואז לאחר החולשה הוא נתן לכם כוח. לאחר מכן הוא הביאכם לידי חולשה וזקנה. הוא בורא את כל אשר ירצה, והוא היודע הכול, והוא הכול יכול.
55 וביום אשר תגיע “השעה” יישבעו הכופרים המכחשים, כי נשארו (בקבריהם) רק שעה קלה, וכך הם תמיד היו משקרים.
56 אז יאמרו אלה אשר ניתנו להם הידע והאמונה, “נשארתם בהתאם להוראתו של אללה, עד יום תחיית-המתים, והנה הוא יום תחיית-המתים, אולם אתם לא הייתם מודעים לכך״.
57 ביום ההוא לא תועיל בקשת הסליחה של אלה אשר קיפחו, ולא יורשה להם לבקש מחילה.
58 וכבר משלנו לאנשים בקוראן הזה מכול משל. ואכן, אם תביא אליהם אות, יאמרו אלה אשר כפרו: “אתם בסך הכול טועים ועוסקים בהבל”.
59 כך אוטם אללה את לבם של חסרי הידע.
60 לכן התאזר בסבלנות כי הבטחת אללה היא הבטחת צדק שתקוים. אל ירופפוך אלה שהם חסרי אמונה.
سورة الروم
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورةُ (الرُّومِ) من السُّوَر المكية، وهي السورة الوحيدة التي ذُكِر فيها (الرُّومُ)؛ ولهذا سُمِّيت بهذا الاسم، وقد اشتمَلتْ هذه السورة الكريمة على الإخبارِ بغيبِ المستقبَل؛ من أن (الرُّومَ) سيكونون غالبين بعد أن كانوا مغلوبين، وفي ذلك تأكيدٌ لصِدْقِ النبي صلى الله عليه وسلم، ومقصودُ السورة عظيم؛ ألا وهو: ردُّ الأمر كلِّه لله، مِن قبلُ ومِن بعدُ؛ مما يدعو كلَّ مؤمن إلى صدقِ التوكل عليه، والالتجاء إليه، كما صح عن النبي صلى الله عليه وسلم قراءتُه لها في الفجر.

ترتيبها المصحفي
30
نوعها
مكية
ألفاظها
817
ترتيب نزولها
84
العد المدني الأول
60
العد المدني الأخير
59
العد البصري
60
العد الكوفي
60
العد الشامي
60

* سورةُ (الرُّومِ):

سُمِّيت سورةُ (الرُّومِ) بذلك؛ لأنه ورَد فيها ذِكْرُ (الرُّومِ)، ولم يَرِدْ في غيرها من القرآن.

* أُثِرَ عن النبي صلى الله عليه وسلم أنه قرأ سورةَ (الرُّومِ) في الفجرِ:

عن أبي مالكٍ الأغَرِّ المُزَنيِّ رضي الله عنه، قال: «صلَّيْتُ مع النبيِّ ﷺ، فقرَأَ سورةَ الرُّومِ في الصُّبْحِ». أخرجه الطبراني (٨٨٤).

اشتمَلتْ سورة (الرُّومِ) على عِدَّةِ موضوعات؛ وهي:

1. الإخبار عن غيب المستقبَل (١-٧).

2. التفكير في مخلوقات الله يدل على وجوده، وهو الذي يُعِيد خَلْقَ الإنسان يوم القيامة (٨-١٦).

3. تنزيه الله وَحْده، وأدلة وجوده وربوبيَّتِه سبحانه وتعالى (١٧-٢٧).

4. إثبات الوَحْدانية، وبطلان الشِّرك، والأمر باتباع الإسلام (٢٨-٣٢).

5. لجوء الناس إلى الله عند الشدائد، وإعراضهم عند زوالها (٣٣-٣٧).

6. الحث على الإنفاق لذوي الأرحام، والتحذير من المال الحرام (٣٨-٤٠).

7. جزاء المفسدين والمؤمنين (٤١-٤٥).

8. الرِّياح والأمطار دالة على قدرة الله تعالى، وتشبيهُ الكفار بالموتى (٤٦-٥٣).

9. أطوار حياة الإنسان، قَسَمُ المجرمين في الآخرة (٥٤-٥٧).

10. الأمثال للعِبْرة، وأمر النبي صلى الله عليه وسلم بالصبر على الدعوة (٥٨-٦٠).

ينظر: "التفسير الموضوعي لسور القرآن الكريم" لمجموعة من العلماء (6 /4).

إثباتُ الأمرِ كلِّه لله عزَّ وجلَّ؛ فهو صاحب الحقِّ، المتصفُ بالرُّبوبية والألوهية وكلِّ صفات الكمال، والقادرُ على كل شيء، فيأتي البعثُ، ونصرُ أوليائه، وخِذْلان أعدائه؛ وهذا هو المقصود بالذات، واسمُ السورة واضح فيه؛ بما كان من السبب في نصرِ (الرُّوم) من الوعد الصادق، والسرِّ المكتوم، ومن أعظم ما اشتملت عليه: التصريحُ بأن الإسلامَ دِينٌ فطَر اللهُ الناسَ عليه، وأن مَن ابتغى غيرَه دِينًا فقد حاول تبديلَ ما خلَق الله، وأنَّى له ذلك؟!

ينظر: "مصاعد النظر للإشراف على مقاصد السور" للبقاعي (2 /349)، "التحرير والتنوير" لابن عاشور (21 /41).