ترجمة سورة الإنسان

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة الإنسان باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

בשם אללה הרחמן הרחום
1 האם לא היה פרק זמן שבו האדם לא היה שום דבר ? שאפילו לא היה לו כל זכר?
2 אכן, אנחנו בראנו את האדם מטיפה, כדי לבחון אותו: אז נתנו לו את השמיעה והראיה
3 אנו הדרכנו אותו אל חזון, בין אם הוא מודה או כופר
4 לאלה אשר כפרו, הכנו שלשלאות, קולרים מברזל ולהבה בועות.
5 אך, הצדיקים ילגמו מגביעים מעורבבים עם “כאפור” (עשב ריחני).
6 יש מעיין שממנו שותים משרתיו של אללה אשר נובע בשפע כאוות נפשם
7 הם מקיימים את שבועותיהם, והם יראים מהיום שבו הרוע (העונש) יתפשט לאורן ולרוחב,
8 והם מאכילים, למען אהבת אללה, את המסכן, את היתום ואת האסורים
9 (הם אומרים): “אנחנו מאכילים אתכם אן ורק למען אללה, איננו דורשים מכם שום גמול או תודה
10. אנחנו רק יראים מהיום המחריד, מהזעם שיבוא מאדוננו”.
11 אבל, אללה ישמור עליהם מאכזריותו ורוע של היום ההוא, ויפרוש עליהם את אור היופי והאושר העילאי
12 ומשום שהם היו סבלניים ועקביים, הוא יעניק להם גן (עדן) ולבוש של משי (לבוש טהור)
13 הם ינוחו (בגן עדן) על כסאות מלכות נישאים. הם לא יחזו שם בחום הכבד של השמש, ולא בקור עז.
14 והצל של הגן ינוח עליהם, ואשכולות הפירות יונמכו אליהם.
15 וביניהם יעברו כלי כסף וכוסות מבדולח.
16 הם כלי כסף במידות מדודות.
17 ויינתן להם לשתות מגביע מעורבב עם ג'ינג'ר
18 ממעיין הנובע ושמו ”סלסביל”.
19 וביניהם יהיו ילדים וילדות נצחיים, אשר אם תראה אותם תחשוב שהם נבראו מפנינים
20 וכאשר תסתכלו מסביב, אתם תראו אושר עילאי ונופים מרהיבים
21 עליהם בגדי משי ירוקים וקטיפה, ומקושטים בצמידי כסף, וישקה אותם ריבונם משקה טהור.
22 אכן, זה פרסכם, מאמצכם התקבל והוכר.
23 אנחנו הורדנו אליך את הקוראן בחלקים.
24 לכן, היה סבלן והתמד במצוות ריבונך, ואל תלך אחרי החוטאים או הכופרים
25 והזכירו את שם ריבונך בבוקר ובערב
26 ובחלק מהלילה, תסגוד לו (לאללה) והלל אותו במהלך הלילה
27 האנשים האוהבים את החיים החולפים ומניחים מאחוריהם את היום אשר יהיה קשה
28 אנחנו בראנו אותם, ואנחנו חיברנו בחוזקה את מפרקיהם. אך, כאשר נרצה, אנחנו נוכל להחליף אותם לחלוטין.
29 זוהי תזכורת. תנו לכל מי שרוצה, ללכת בדרך של ריבונו!
30 אך לא תרצו, עד שירצה אללה, מפני שאללה רב ידע וחכמה.
سورة الإنسان
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورة (الإنسان) من السُّوَر المكية، نزلت بعد سورة (الرحمن)، وقد ذكَّرتِ الإنسانَ بأصل خِلْقته، وقدرة الله عليه؛ ليتواضعَ لأمر الله ويستجيب له؛ فاللهُ هو الذي جعل هذا الإنسانَ سميعًا بصيرًا؛ فالواجب المتحتم عليه أن تُجعَلَ هذه الجوارحُ كما أراد لها خالقها وبارئها؛ ليكونَ بذلك حسَنَ الجزاء يوم القيامة، ومَن كفر فمشيئة الله نافذةٌ في عذابه إياه، وقد كان صلى الله عليه وسلم يَقرؤها في فجرِ الجمعة.

ترتيبها المصحفي
76
نوعها
مكية
ألفاظها
243
ترتيب نزولها
98
العد المدني الأول
31
العد المدني الأخير
31
العد البصري
31
العد الكوفي
31
العد الشامي
31

* سورة (الإنسان):

سُمِّيت سورة (الإنسان) بهذا الاسم؛ لافتتاحها بذكرِ الإنسان وخَلْقِه من عدمٍ.

* سورة {هَلْ أَتَىٰ} أو {هَلْ أَتَىٰ عَلَى اْلْإِنسَٰنِ}:

سُمِّيت بذلك؛ لافتتاحها به.

كان صلى الله عليه وسلم يقرأ سورة (الإنسان) في فجرِ الجمعة:

عن عبدِ اللهِ بن عباسٍ رضي الله عنهما: «أنَّ رسولَ اللهِ ﷺ قرَأَ في صلاةِ الغداةِ يومَ الجمعةِ: {الٓمٓ ١ تَنزِيلُ} السَّجْدةَ، و{هَلْ أَتَىٰ عَلَى اْلْإِنسَٰنِ}». أخرجه مسلم (٨٧٩).

1. نعمة الخَلْق والهداية (١-٣).

2. مصير الكفار (٤).

3. جزاء الأبرار (٥-٢٢).

4. توجيهٌ للنبي عليه السلام (٢٣-٢٦).

5. وعيدٌ للمشركين (٢٧-٢٨).

6. مشيئة الله تعالى نافذة (٢٩-٣١).

ينظر: "التفسير الموضوعي لسور القرآن الكريم" لمجموعة من العلماء (8 /511).

مقصود السورة الأعظمُ تذكيرُ الناس بأصل خِلْقَتِهم، وأنَّ الله أوجَدهم من عدم، وبَعْثُهم بعد أن أوجَدهم أسهَلُ من إيجادهم؛ ففي ذلك أكبَرُ دلالةٍ على قدرة الله على إحياء الناس وحسابهم.
وفي ذلك يقول ابن عاشور رحمه الله: «محورها التذكيرُ بأنَّ كل إنسان كُوِّنَ بعد أن لم يكُنْ، فكيف يَقضي باستحالة إعادة تكوينه بعد عدمه؟

وإثبات أن الإنسان محقوقٌ بإفراد الله بالعبادة؛ شكرًا لخالقه، ومُحذَّرٌ من الإشراك به.

وإثبات الجزاء على الحالينِ، مع شيءٍ من وصفِ ذلك الجزاء بحالتيه، والإطنابِ في وصفِ جزاء الشاكرين». "التحرير والتنوير" لابن عاشور (29 /371).