ترجمة سورة ق

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة ق باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

1 “קאף”(שבועה) בקוראן המפואר!
2 אכן הם התפלאו כשבא אליהם מזהיר מקרבם, והכופרים אמרו: “זה אכן דבר מוזר,
3 האם שנמות והיינו לעפר נחזור לחיים! זה אכן בלתי סביר!”
4 כבר ידענו את כל אשר האדמה תחסיר מהם, ואצלנו ספר אשר שומר (הכל).
5 מפני שהם כפרו באמת אשר באה אליהם, הם נמצאים במצב של בלבול.
6 האם לא רואים כיצד בנינו מעליהם את השמיים לא בקעים? וכיצד עיטרנו אותם?
7 והארץ שסחט וקבענו בה הרים וגידלנו בה צמחים מכל זוג נאה
8 למען יתבונן ויזכור כל עבד אשר פונה אל אללה.
9 והורדנו מן השמים גשמי ברכה, והצמחנו גנים ויבול וצמחייה,
10 עם עצי תמר גבוהים עמוסי אשכולות של תמר,
11 כמזון לעבדי אללה, והחיינו על-ידי הגשמים אדמה שהייתה כמתה, וכזאת היא היציאה מן הקבר ביום תחיית-המתים.
12 לפניהם כבר לא האמינו בני עמו של נוח, ובני שבט א-רס (הבאר), ועם ת'מוד,
13 ועאד ופרעה, ואחים של לוט,
14 שוכני החורשות ובני עם תובא. כולם התכחשו לשליחים, ולכן בצדק יבוא עליהם עונשי אשר הזהרתי אותם ממנו.
15 האם התעייפנו מן הבריאה הראשונה? ולמה הם בספק בכך שנוכל לברואם מחדש
16 וכבר בראנו את האדם, ויודעים אנו את אשר תלחש לו נפשו, כי אנו קרובים לו יותר מווריד צווארו,
17 ואכן שני המלאכים המתעדים הכל, יושבים ומתעדים, אחד מימינו ואחד משמאלו את כל מעשיו
18 לא יוצא הגה מבלי אשר יהיה אצלו משגיח מוכן.
19 ובאה שכרון המוות באמת, זה הדבר אשר ממנו ניסיתם להימלט
20 ונתקע בשופר. זה היום אשר ממנו הוזהרתם.
21 ותגיע כל נפש עם (המלאך) המוביל ו(המלאך) העד,
22 (ויאמרו לו), כבר הייתה מתעלם מזה, אך היום הסרנו את הכיסוי מהעיניים שלך וראייתך היום חדה”.
23 ויאמר אשר היה צמוד אליו: “זוהי העדות שהכנתי נגדך”.
24 “הטילו אל תוך גיהינום כל כופר מושבע וקשה עורף,
25 שהיה מסרב לעשות טוב וכל תוקפן וכל מפקפק,
26 אשר צירף לאללה אלוה אחר, הטילו אותו אל תוך העונש הכבד”.
27 אמר אשר היה צמוד אליו: “ריבוננו! אני לא התעיתי אותו ואולם הוא בעצמו נטה לתעייה מרחיקת לכת”.
28 ויאמר: “אל תריבו בינכם לפני, כי אני הקדמתי להזהירכם,
29 ודבריי לא ישתנו, וגם לא אקפח את עבדיי”.
30 ביום ההוא יאמר לגיהינום: “האם אתה כבר מלא?” והוא יאמר, “האם יש עוד?”
31 וגן העדן יתקרב ליראי אללה ולא ירחק מהם.
32 ויאמר להם: “הנה אשר הובטח לכל הפונה אל אללה והממלא את מצוות ריבונו
33 הירא את הרחמן בסתר, ובא בלב מלא סבלנות.
34 היכנסו אליו בשלום זה הוא יום חיי הנצח”.
35 יהיה להם כל אשר ירצו בתוכו (גן העדן), ויש לנו יותר
36 וכמה דורות השמדנו לפניהם, אשר היו בהרבה יותר חזקים מהם. הם שוטטו על פני כל האדמה ולא מצאו מפלט מהעונש?
37 זהו אות הזכרה לכל בעלי לב ואוזן שומעת ואלה הרואים את המתרחש סביבם.
38 בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם בשישה ימים ולא התעייפנו מבריאתם.
39 התאזר בסבלנות על אשר ידברו ושבח בתודות אל ריבונך לפני עלות השמש ולפני השקיעה,
40 ושבח אותו גם בלילה ובסוף כל תפילה.
41 האזן! היום בו יקרא הקורא ממקום קרוב!
42 יום שבו ישמעו את צווחת האמת. זה יום אשר יצאו בו.
43 הנה אנחנו נחייה ונמית ואלינו כולם ישובו.
44 ביום אשר תבקע הארץ מעליהם, וימהרו, חיש קל נאספם.
45 אנחנו מיטיבים לדעת את אשר יאמרו, אך אין זה תפקידך להכריחם (להאמין). הזכיר בקוראן את אשר יאמרו מאזהרתי.
سورة ق
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورةُ (ق) من السُّوَر المكية، نزلت بعد سورة (المُرسَلات)، وقد افتُتحت بالتنويه بهذا الكتابِ، وتذكيرِ الكفار بأصل خِلْقتهم، وقدرة الله عز وجل على الإحياء من عدمٍ؛ وذلك دليلٌ صريح على قُدْرته على بعثِهم وحسابهم بعد أن أوجَدهم، وفي ذلك دعوةٌ لهم إلى الإيمان بعد أن بيَّن اللهُ لهم مصيرَ من آمن ومصيرَ من كفر، وقد كان صلى الله عليه وسلم يقرؤها في صلاةِ الفجر.

ترتيبها المصحفي
50
نوعها
مكية
ألفاظها
373
ترتيب نزولها
34
العد المدني الأول
45
العد المدني الأخير
45
العد البصري
45
العد الكوفي
45
العد الشامي
45

* سورةُ (ق):

سُمِّيت سورةُ (ق) بهذا الاسمِ؛ لافتتاحها بهذا الحرفِ.

* كان النبيُّ صلى الله عليه وسلم يقرأُ سورة (ق) في صلاةِ الفجر:

عن جابرِ بن سَمُرةَ رضي الله عنه، قال: «إنَّ النبيَّ ﷺ كان يَقرأُ في الفجرِ بـ {قٓۚ وَاْلْقُرْءَانِ اْلْمَجِيدِ}، وكان صلاتُه بعدُ تخفيفًا». أخرجه مسلم (٤٥٨).

* وكذلك كان صلى الله عليه وسلم يقرأ سورة (ق) في عيدَيِ الفطرِ والأضحى:

عن عُبَيدِ اللهِ بن عبدِ اللهِ: «أنَّ عُمَرَ بنَ الخطَّابِ سألَ أبا واقدٍ اللَّيْثيَّ: ما كان رسولُ اللهِ ﷺ يَقرأُ في الفِطْرِ والأضحى؟ قال: كان النبيُّ ﷺ يَقرأُ بـ {قٓۚ وَاْلْقُرْءَانِ اْلْمَجِيدِ}، و{اْقْتَرَبَتِ اْلسَّاعَةُ وَاْنشَقَّ اْلْقَمَرُ}». أخرجه ابن حبان (٢٨٢٠).

1. إنكار المشركين للبعث (١-٥).

2. التأمُّل في الآيات (٦-١٥).

3. التأمل في الأنفس خَلْقًا ومآلًا (١٦-٣٨).

4. توجيهات للرسول، وتهديد للمشركين (٣٩-٤٥).

ينظر: "التفسير الموضوعي لسور القرآن الكريم" لمجموعة من العلماء (7 /402).

مقصودُ السورة الدَّلالة على قدرة الله عز وجل أن يَبعَثَ الناسَ بعد موتهم، وأكبَرُ دليلٍ على ذلك خَلْقُهم من عدمٍ، وهو أصعب من بعثِهم من موجود، وفي ذلك يقول البِقاعيُّ رحمه الله: «مقصودها: الدلالةُ على إحاطة القدرة، التي هي نتيجة ما خُتمت به الحُجُرات من إحاطةِ العلم؛ لبيانِ أنه لا بد من البعث ليوم الوعيد؛ لتنكشفَ هذه الإحاطةُ بما يحصل من الفصل بين العباد بالعدل؛ لأن ذلك سِرُّ المُلك، الذي هو سرُّ الوجود.

والذي تكفَّلَ بالدلالة على هذا كلِّه: ما شُوهِد من إحاطة مجدِ القرآن بإعجازه في بلوغه - في كلٍّ من جمعِ المعاني وعلوِّ التراكيب، وجلالة المفرَدات وجزالةِ المقاصد، وتلاؤم الحروف وتناسُبِ النظم، ورشاقة الجمع وحلاوة التفصيل - إلى حدٍّ لا تُطيقه القُوَى من إحاطةِ أوصاف الرسل، الذي اختاره سبحانه لإبلاغِ هذا الكتاب، في الخَلْقِ والخُلُق، وما شُوهِد من إحاطة القدرة بما هدى إليه القرآنُ من آيات الإيجاد والإعدام». "مصاعد النظر للإشراف على مقاصد السور " للبقاعي (3 /15).