ترجمة سورة الدّخان

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة الدّخان باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

1 חא.מים (ח.מ.)
2 (שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים).
3 אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות.
4 בו (בלילה), מובהרים כל הדברים.
5 על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים
6 ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע.
7 ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק
8 אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם.
9 ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם.
10 לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן,
11 אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב.
12 אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”.
13, הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור,
14 והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”.
15 אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש).
16 ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום.
17 וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד
18 אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”.
19 ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות.
20 ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)
21 ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני.
22אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים.
23 (והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם,
24 והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)
25 הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות,
26 שדות תבואה ומשכנים מפוארים.
27 ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם).
28 כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר.
29 ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות.
30 וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל,
31 מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים.
32 (ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים.
33 וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם.
34 אך אלה (שכפרו) אומרים:
35 “אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה,
36 הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”.
37 האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים?
38 לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם.
39 לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים.
40 אכן יום הדין נועד לכולם
41 יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל,
42 אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום.
43 הנה “עץ הזקום”,
44 מאכל הרעים,
45 והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן
46 בוערת כמו מים רותחים.
47 קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו,
48 לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים.
49 טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד
50 הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו.
51 אך היראים יהיו במקום מבטחים,
52 בגנות ומעיינות,
53 ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה,
54 נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו).
55 והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה.
56 הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום.
57 בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה.
58 אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו
59 המתן, אז המתן, גם הם ממתינים
سورة الدخان
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورةُ (الدُّخَان) من السُّوَر المكية، وقد احتوت على ذِكْرِ علامةٍ من العلامات الكبرى ليومِ القيامة؛ وهي دُخَانٌ يملأ ما بين السماءِ والأرض يغشى الناسَ، وفي ذلك تحذيرٌ للكفار من هلاك قريب، وترهيبٌ لهم من مصيرٍ مَهُول، ودعوةٌ لهم إلى العودة إلى طريق الله، والاستجابةِ لأمره، وتركِ ما هم عليه من تكبُّرٍ وكفر، وخُتمت السورة بالترغيب فيما يَلْقاه المؤمنُ من عطاء الله، والخيرِ الذي عنده، وكلُّ هذا دعوةً للكفار للإيمان، وتثبيتًا للمؤمنين على إيمانهم.

ترتيبها المصحفي
44
نوعها
مكية
ألفاظها
346
ترتيب نزولها
64
العد المدني الأول
56
العد المدني الأخير
56
العد البصري
57
العد الكوفي
59
العد الشامي
56

* قوله تعالى: {يَوْمَ نَبْطِشُ اْلْبَطْشَةَ اْلْكُبْرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ} [الدخان: 16]:

عن عبدِ اللهِ بن مسعودٍ رضي الله عنه، قال: «إنَّما كان هذا لأنَّ قُرَيشًا لمَّا استعصَوْا على النبيِّ صلى الله عليه وسلم، دعَا عليهم بسِنِينَ كَسِنِي يوسُفَ، فأصابَهم قَحْطٌ وجَهْدٌ حتى أكَلوا العِظامَ، فجعَلَ الرجُلُ ينظُرُ إلى السماءِ فيَرى ما بَيْنَه وبينها كهيئةِ الدُّخَانِ مِن الجَهْدِ؛ فأنزَلَ اللهُ تعالى: {فَاْرْتَقِبْ يَوْمَ تَأْتِي اْلسَّمَآءُ بِدُخَانٖ مُّبِينٖ ١٠ يَغْشَى اْلنَّاسَۖ هَٰذَا عَذَابٌ أَلِيمٞ} [الدخان: 10-11]، قال: فأُتِيَ رسولُ اللهِ صلى الله عليه وسلم، فقيل له: يا رسولَ اللهِ، استَسْقِ اللهَ لِمُضَرَ؛ فإنَّها قد هلَكتْ، قال: «لِمُضَرَ؟ إنَّك لَجريءٌ»، فاستَسقى لهم؛ فَسُقُوا؛ فنزَلتْ: {إِنَّكُمْ عَآئِدُونَ} [الدخان: 15]، فلمَّا أصابَتْهم الرَّفاهيَةُ، عادُوا إلى حالِهم حينَ أصابَتْهم الرَّفاهيَةُ؛ فأنزَلَ اللهُ عز وجل: {يَوْمَ نَبْطِشُ اْلْبَطْشَةَ اْلْكُبْرَىٰٓ إِنَّا مُنتَقِمُونَ} [الدخان: 16]، قال: يَعنِي: يومَ بَدْرٍ». أخرجه البخاري (٤٨٢١).

* سورة (الدُّخَان):

سُمِّيت سورة (الدُّخَان) بهذا الاسم؛ لورودِ لفظ (الدُّخَان) فيها في قوله تعالى: {فَاْرْتَقِبْ يَوْمَ تَأْتِي اْلسَّمَآءُ بِدُخَانٖ مُّبِينٖ} [الدخان: 10].

مقصدُ سورة (الدُّخَان) هو الإنذار بالهلاكِ والعذاب لكلِّ مَن أعرض عن هذا الكتابِ الحكيم، ولم يَقبَلْ ما أُرسِل به مُحمَّدٌ صلى الله عليه وسلم، وفي هذا دعوةٌ للكفار إلى العودة إلى الحقِّ واتباع هذا الدِّين قبل أن يَنزِلَ بهم العذاب، كما أن فيه إقامةَ الحُجَّة بتمام البلاغ.

ينظر: "مصاعد النظر للإشراف على مقاصد السور" للبقاعي (2 /471).