ترجمة سورة الواقعة

الترجمة العبرية

ترجمة معاني سورة الواقعة باللغة العبرية من كتاب الترجمة العبرية.

1 כאשר יגיע המאורע הבלתי נמנע,
2 שאין ספק שיגיע,
3 אשר ישפיל וירומם.
4 וכאשר תרעד הארץ את רעדתה,
5 ויתפוררו ההרים לחלקים,
6 ויהיו כחול ואבק.
7 אז שלושה זוגות תהיו,
8 בעלי הימין, וכה (מאושרים) יהיו בעלי הימין!
9 בעלי השמאל, וכה (אומללים) יהיו בעלי השמאל!
10 והמקדימים (לעשות טוב)(הם אלה) המקדימים,
11 אלה יהיו המקורבים ביותר.
12 הם ישכנו בגני העדן.
13 רבים מ(המאמינים מהדורות) הראשונים,
14 ומעט מ(המאמינים מהדורות) האחרונים.
15 הם ינוחו על מצעים הרקומים זהב,
16 נשענים עליהם זה מול זה,
17 וישרתו אותם עלמים אשר יהיו צעירים לעולם ועד,
18 ויגישו להם ספלים וכדים וכוס ממעיין,
19 שממנו ראשם לא יכאב ולא ישתכרו.
20 והם יאכלו פירות לבחירתם,
21 ובשר עופות כאוות נפשם.
22 (עלמות) ויפיפיות בעלות עיניים יפות,
23 הדומות לפנינים הנסתרות בצדפות,
24 כגמול על מעשיהם הטובים.
25 שם לא ישמעו דברי הבל ולא חטא,
26 רק מילים של שלום ושלווה.
27 ובעלי הימין, מה בעלי הימין!
28 בין עצי לוטוס ללא קוצים,
29 ועצים של מוז עמוסי פרי,
30 אשר יפרשו עליהם צל,
31 ולהם יהיו מים שופעים,
32 ושפע של פירות
33 לא מופסקת ולא נמנעת.
34 והם ינוחו על ספות משכב מורמות.
35 אנחנו בראנו אותן לתפארת,
36 ובראנו אותן (עלמות) בתולות,
37 נעימות, מפנקות את בעליהן,
38 בשביל בעלי הימין.
39 הרבה מ(הדורות) הראשונים,
40 והרבה מ(הדורות) האחרונים.
41 ובעלי השמאל, מי הם בעלי השמאל!
42 להם ממתין תבערה ממיסה מחום ומים חמים לאין ערוך,
43 ויצל עליהם עשן קודר,
44 לא מצנן ולא מרענן.
45 הם היו לפני כן נהנים מכל טוב ,
46 והיו ממשיכים בחטא האדיר,
47 ונהגו לומר, “הייתכן כי לאחר שנמות ונהיה עפר ועצמות, נקום לתחייה,
48 אנו וגם אבותינו הראשונים?”
49 “אכן כן! (אתם עם אבותיכם) הראשונים והאחרונים,
50 תקובצו לפגישה ביום אשר נקבע,
51 ולאחר מכן, אתם התועים והמכחשים,
52 תאכלו מייעץ הזקום”,
53 שבו תמלאו את בטניכם,
54 ועמו תשתו משקה של מים רותחים,
55 ותשתו את זה כמו גמלים צמאים מאוד.
56 זאת תהיה מנת חלקם ביום הדין.
57 אנו בראנו אתכם, אז מדוע אינכם מאמינים?
58 החשבתם על (טיפת הזרע) שאתם פולטים?
59 האם אתם בראתם אותה או אנחנו בראנו אותה?
60 אנו החלטנו את מועד המוות לכל אחד מכם, ואין מי שיקדים בעדנו,
61 מהחליפכם בדומים לכם או לברוא אתכם מחדש בצורה שאינה ידועה לכם.
62 כבר הכרתם את הבריאה הראשונה, אז מדוע אינכם נזכרים?
63 החשבתם על השדות שאתם חורשים?
64 האתם מצמיחים את הזרעים או שאנחנו הזורעים?
65 אם נרצה, נייבש את יבולכם, ואז תתחילו לתהות,
66 (תגידו) אנו איבדנו הכול,
67 ונשארנו עניים.
68 הראיתם את המים שאתם שותים?
69 האם אתם מורידים אותם מן העבים, או שאנחנו המורידים?
70 הלא אם נרצה, נהפכם למלוחים, אז מדוע אינכם מכירים תודה?
71 הראיתם את האש אשר אתם מדליקים?
72 האם בראתם את העצים להדלקתה, או שאנחנו בראנו אותם?
73 אנחנו עשינו אותה לאות הזכרה (מאש הגיהינום), ולטובת הנוודים,
74 לכן שבח את שם ריבונך האדיר.
75 אני נשבע בשקיעת הכוכבים,
76 ואכן, זאת היא שבועה עצומה, ואם רק ידעתם,
77 שזה אכן קוראן מבורך,
78 אשר גנוז בספר (שבשמים),
79 שאין נוגעים בו אלא המטוהרים (המלאכים),
80 והוא הורד מריבון העולמים.
81 ועם גילוי כזה אתם מכחשים,
82 ותתכחשו לחסד אשר נתן לכם (קוראן),כי אתם משקרים?
83 האם כאשר מגיעה (נשמתו) שלו (הגוסס) אל הגרון?
84 ובאותו הזמן אתם מביסים חסרי אונים?
85 ובאותה השעה קרובים אנו אליו מכם, אך אתם לא תבחינו בכך.
86 ואם כי הייתם בלי גזר דיו,
87 (אז למה אין אתם) מחזירים (את הנשמה) למקומה אם אתם אכן דוברי צדק?
88 אך אם המת יהיה מאלה אשר קרובים לאללה,
89 צפויים לו חסד ושפע וגני עדן.
90 ואם הוא מהאנשים בצד הימני,
91 הוא יבורך לשלום על ידי בעלי הימין.
92 אך אם הוא מהכופרים,
93 צפויה לו קבלת-פנים של מים רותחים,
94 ושרפה בשאול.
95 זהו הצדק המוחלט,
96 אז שבח את שם ריבונך העליון.
سورة الواقعة
معلومات السورة
الكتب
الفتاوى
الأقوال
التفسيرات

سورة (الواقعة) من السُّوَر المكية، نزلت بعد سورة (طه)، وقد جاءت بتذكيرِ الناس بوقوع يوم القيامة؛ للدَّلالة على عظمة الله عز وجل، وترهيبًا لهم من مخالفة أوامره، ودعوةً لهم إلى اتباع الدِّين الحق وتركِ الباطل، وخُتمت السورة الكريمة بتعظيمِ القرآن، وصدقِ أخباره وما جاء به، وقد أُثر عن النبي صلى الله عليه وسلم قراءتُه لها في صلاة الفجر.

ترتيبها المصحفي
56
نوعها
مكية
ألفاظها
380
ترتيب نزولها
46
العد المدني الأول
99
العد المدني الأخير
99
العد البصري
97
العد الكوفي
96
العد الشامي
99

* قوله تعالى: {فَلَآ أُقْسِمُ بِمَوَٰقِعِ اْلنُّجُومِ ٧٥ وَإِنَّهُۥ لَقَسَمٞ لَّوْ تَعْلَمُونَ عَظِيمٌ ٧٦ إِنَّهُۥ لَقُرْءَانٞ كَرِيمٞ ٧٧ فِي كِتَٰبٖ مَّكْنُونٖ ٧٨ لَّا يَمَسُّهُۥٓ إِلَّا اْلْمُطَهَّرُونَ ٧٩ تَنزِيلٞ مِّن رَّبِّ اْلْعَٰلَمِينَ ٨٠ أَفَبِهَٰذَا اْلْحَدِيثِ أَنتُم مُّدْهِنُونَ ٨١ وَتَجْعَلُونَ رِزْقَكُمْ أَنَّكُمْ تُكَذِّبُونَ} [الواقعة: 75-82]:

عن عبدِ اللهِ بن عباسٍ رضي الله عنهما، قال: «مُطِرَ الناسُ على عهدِ النبيِّ ﷺ، فقال النبيُّ ﷺ: «أصبَحَ مِن الناسِ شاكرٌ، ومنهم كافرٌ، قالوا: هذه رحمةُ اللهِ، وقال بعضُهم: لقد صدَقَ نَوْءُ كذا وكذا»، قال: فنزَلتْ هذه الآيةُ: {فَلَآ أُقْسِمُ بِمَوَٰقِعِ اْلنُّجُومِ} [الواقعة: 75]، حتى بلَغَ: {وَتَجْعَلُونَ رِزْقَكُمْ أَنَّكُمْ تُكَذِّبُونَ} [الواقعة: 82]». أخرجه مسلم (٧٣).

* سورة (الواقعة):

سُمِّيت هذه السورة بـ(الواقعة)؛ لافتتاحِها بهذا اللفظ، ولتسميةِ النبيِّ صلى الله عليه وسلم لها بذلك:

عن أبي بكرٍ الصِّدِّيقِ رضي الله عنه، قال: «سألتُ رسولَ اللهِ ﷺ: ما شيَّبَكَ؟ قال: «سورةُ هودٍ، والواقعةِ، و{عَمَّ يَتَسَآءَلُونَ}، و{إِذَا اْلشَّمْسُ كُوِّرَتْ}»». أخرجه الترمذي (٣٢٩٧).

و(الواقعةُ): اسمٌ من أسماءِ يوم القيامة.

* سورة (الواقعة) من السُّوَر التي شيَّبتْ رسولَ الله صلى الله عليه وسلم:

عن أبي بكرٍ الصِّدِّيقِ رضي الله عنه، قال: «سألتُ رسولَ اللهِ ﷺ: ما شيَّبَكَ؟ قال: «سورةُ هودٍ، والواقعةِ، و{عَمَّ يَتَسَآءَلُونَ}، و{إِذَا اْلشَّمْسُ كُوِّرَتْ}»». أخرجه الترمذي (٣٢٩٧).

* أُثِر عن النبي صلى الله عليه وسلم قراءتُه لسورة (الواقعة) في صلاة الفجر:

عن جابرِ بن سَمُرةَ رضي الله عنه، قال: «كان رسولُ اللهِ ﷺ يُصلِّي الصَّلواتِ كنَحْوٍ مِن صلاتِكم التي تُصَلُّون اليومَ، ولكنَّه كان يُخفِّفُ، كانت صَلاتُه أخَفَّ مِن صَلاتِكم، وكان يَقرأُ في الفجرِ الواقعةَ، ونحوَها مِن السُّوَرِ». أخرجه أحمد (٢٠٩٩٥).

1. تحقيق القيامة (١-٥٦).

2. دلائلُ البعث والجزاء (٥٧-٧٤).

3. تعظيم القرآن، وصدقُ أخباره (٧٥-٩٦).

ينظر: "التفسير الموضوعي لسور القرآن الكريم" لمجموعة من العلماء (7 /598).

مقصدُ سورة (الواقعة) هو التذكيرُ بوقوع يوم القيامة وهَوْلِه، ووصفُ ما يحدُثُ به؛ لتخويف الناس وترهيبهم من معصية الله عز وجل ومخالفة أمره، وفي ذلك دعوةٌ لهم للرجوع إلى الحق، والاستجابة لأمر الله.

ويُبيِّن ابن عاشور محورَها فيقول: «هو التذكيرُ بيوم القيامة، وتحقيق وقوعه.

ووصفُ ما يَعرِض لهذا العالَمِ الأرضي عند ساعة القيامة.

ثم صفة أهل الجنة وبعض نعيمهم.

وصفة أهل النار وما هم فيه من العذاب، وأن ذلك لتكذيبهم بالبعث.

وإثبات الحشر والجزاء.

والاستدلال على إمكان الخَلْق الثاني بما أبدعه الله من الموجودات بعد أن لم تكن.

والاستدلال بدلائل قدرة الله تعالى.

والاستدلال بنزعِ الله الأرواحَ من الأجساد والناس كارهون لا يستطيع أحدٌ مَنْعَها من الخروج، على أن الذي قدَرَ على نزعها بدون مُدافعٍ قادرٌ على إرجاعها متى أراد على أن يُمِيتَهم.

وتأكيد أن القرآن منزلٌ من عند الله، وأنه نعمةٌ أنعم الله بها عليهم فلم يشكروها، وكذَّبوا بما فيه». "التحرير والتنوير" لابن عاشور (27 /280).